בית המשפט המחוזי בירושלים גזר לפני זמן קצר (רביעי) את דינם של שני מחבלים שנטלו חלק בתקיפה האכזרית של אלי רוזן בשכונת שמעון הצדיק בירושלים במהלך מבצע שומר החומות לפני כשנה וחצי. המחבלים הורשעו במעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה. על אחד המחבלים נגזר עונש של 36 חודשי מאסר ופיצויים בגובה 7500₪, על המחבל השני נגזרו 52 חודשי מאסר ופיצויים בסך 15,000 ₪. בני משפחותיהם של המחבלים תקפו את אלי רוזן בסיום הדיון בבית המשפט.

עו"ד אופיר שטיינר מארגון חוננו, המייצג את אלי רוזן וליווה אותו בדיון, מתאר את שארע בסיום הדיון בבית המשפט: "ליוויתי את נפגע הלינץ' החוצה ושוחחנו על שהיה בדיון. בדרכנו לאופנוע שלו בני משפחה של התוקפים החלו לעקוב אחרינו ולקרוא לעברנו קריאות גנאי בשפה בוטה. אלי התעלם מהם, עלה על האופנוע וביקש להתחיל בנסיעה, אבל, כפי שרואים בסרטון, הם ירדו לכביש וניסו להגיע אליו, תוך שהם מקללים אותו. רק כששמו ליבם לכך שהתחלתי לצלם, התרחקו והפסיקו לעקוב אחרינו", תאר שטיינר.

הלינץ' האכזרי התרחש בשנה שעברה בשכונת שמעון הצדיק בירושלים בזמן מבצע שומר החומות. כאשר אלי צעד בסמוך לקבר שמעון הצדיק בירושלים, ועשרות פורעים ערבים החלו להכות אותו בכל חלקי גופו. אירוע הלינץ' אירע דקות ארוכות בהן הוכה רוזן באמצעות אלות ואבנים, כאשר הפורעים מפלים בו את מכותיהם תוך שהם מתעדים את התקיפה ברשתות החברתיות.

עו"ד שטיינר טען כי "מדובר בגזר דין מקל מאוד, שאינו עולה בקנה אחד עם המגמה, שהתקבלה גם בביהמ"ש העליון, להחמיר בענישה בנוגע לאירועי שומר החומות. ביהמ"ש העליון קבע מפורשות ששיקול מרכזי באירועים אלו הוא 'הגנה על הציבור'. ענישה מקלה מעבירה מסר של אוזלת יד ופגיעה בביטחון. הנה, ראו האירוע שהתרחש מיד עם צאתנו מאולם ביהמ"ש. בני המשפחה רואים את קולת העונש ומיד עוברים גם הם לתקיפה. אנו נדרוש מהפרקליטות לערער על קולת העונש, בתקווה שביהמ"ש העליון יתערב וימשיך את המגמה".

בדוברות בתי המשפט ציינו בהודעה על גזר הדין, כי במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה התייחס ב"כ המאשימה לחומרת המעשים. בנוגע לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, התיייחס בא כוח המאשימה לכך שהנאשמים הודו ולקחו אחריות על מעשיהם, לגילם הצעיר, ולכך ששניהם נעדרים עבר פלילי. על כן טען ב"כ המאשימה כי יש לקבוע את עונשם של שני הנאשמים בשליש התחתון של מתחם הענוש ההולם, ולגזור על נאשם 1 עונש של 7 שנות מאסר בפועל, ועל נאשם 2 עונש של 9 שנות מאסר בפועל, זאת בצירוף עונשים נלווים שיש לגזור על כל אחד משני הנאשמים. ב"כ נאשם 1 טען כי יש לגזור על נאשם 1 עונש שלא יעלה על 24-20 חודשי מאסר. ב"כ נאשם 2 טען כי אין למצות את הדין עם נאשם 2, וכי יש למקם את עונשו בחלק התחתון של המתחם, ולגזור עליו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל.

עוד נמסר, כי בתום שקילת הראיות והנסיבות הנוגעות לכל אחד מהנאשמים, וכן לאחר שבית המשפט סקר את מתחמי הענישה ההולמים לגבי כל אחד מהם, את פסיקת בית המשפט העליון בנוגע לאירועים מסוג אלו שבהם הורשעו הנאשמים, הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, גזר בית המשפט את דינם של הנאשמים.

ברשות השופטת ציינו: "נאשם 1 היה קטין בעת ביצוע העבירות, ולפיכך לא חל בעניינו תיקון 113 לחוק העונשין. תסקיר שירות המבחן המליץ כי לעת גזירת העונש יתחשב בית המשפט בגורמי הסיכון והסיכוי שפורטו, מחד – משפחה תומכת, הבעת חרטה מילולית, תפקוד תקין טרם המעצר, שאיפות נורמטיביות לעתיד ותפקוד תקין בכלא, ומאידך – חומרת המעשים והקושי להתחבר לחומרתם ולנזקים שנגרמו לקורבן".

"בעניינו של  נאשם 2 שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית, אלא בהמלצה להטלת עונש מוחשי ומרתיע. על נאשם 2 נגזרו עונשים של 52 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס, 12 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יבצע עבירה מהעבירות בהן הורשע, למעט עבירה של חבלה במזיד ברכב, ו- 6 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יבצע עבירה של חבלה במזיד ברכב. בנוסף נקבע כי הנאשם יפצה את נפגע העבירה באישום הראשון בסך של 15,000 ₪".